פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו נ' גולדשטיין ואח'

פסק דין

בפני שתי תביעות מאוחדות.

בת.א. 41830/08 תובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס") את מר אלון גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין") ואת משטרת ישראל (להלן: "הנתבעים") בתביעת תחלוף להחזר התשלומים ששילמה בגין התאונה נשוא התביעה. משטרת ישראל הגישה תביעה שכנגד לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבה באותה תאונה. בת.א. 46516/08 תובע מר אלי בלס (להלן: "בלס") את הנתבעים לפצותו על הנזקים הנוספים שנגרמו לו ואשר בגינם לא פוצה על ידי הפניקס. הדיון בשתי התובענות אוחד.

על שני הצדדים מוסכם שהתאונה אירעה ביציאה מחניון שעה שבלס יצא מהחניון וגולדשטיין היה מצוי בסמיכות ליציאה מהחניון. המחלוקת היא לגבי הנסיבות המדויקות בעטיין נגרמה התאונה. לגרסת התובעים בלס יצא מהחניון, החל בביצוע פנייה ימינה כדי להשתלב בתנועה, ולפתע פגע בו רכב הנתבעים כשהוא נוסע לאחור. הנתבעים טוענים כי רכבם היה מצוי במצב של עצירה מוחלטת, ורכב התובעים יצא מהחניון בלי להבחין ברכבם ופגע בו מאחור.

בחנתי את עדויות הצדדים והגעתי למסקנה שהאחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבעים, זאת אף לגרסת אנשי המשטרה. גולדשטיין העיד שהוא עבר את הכניסה לחניון, ולאחר שנוכח לראות שאין חנייה פנויה, הוא החל בנסיעה לאחור על מנת להיכנס לחניון. מדובר בכביש חד סטרי כך שלא יכולה להיות מחלוקת שגולדשטיין נסע בניגוד גמור לחוקי התנועה. גולדשטיין העיד שהוא נסע אחורנית, כל חצי מטר הוא עצר והסתכל שלא מגיעים רכבים, וכשהיה במרחק של כשני מטר לפני הכניסה לחניון הוא עצר. במצב זה פגע בו רכב התובעים ועד לרגע הפגיעה הוא לא הבחין ברכב.

גם אם אתעלם מעדותו של בלס לפיה בעת התאונה הרכב המשטרתי לא היה בעצירה אלא בנסיעה לאחור, תאור התאונה אליבא דגולדשטיין מלמד על רשלנותו ועל אחריותו לתאונה. גולדשטיין נסע לאחור בניגוד לכוון התנועה, סמוך למקום יציאה מחניון, ועצר סמוך מאוד ליציאה מהחניון, במקום בו רכב היוצא מהחניון אינו מצפה למצוא רכב. הוא גם לא עמד במקום זמן ממושך אלא כדבריו, הוא נסע לאחור וכל חצי מטר עצר והסתכל. מדובר ברשלנות רבתית, גם אם בדיוק ברגע הפגיעה הרכב היה במצב של עצירה. אין מדובר רק בטעות בשיקול דעת, או ברשלנות שנגרמה תוך כדי נסיעה, כאשר הנסיבות מחייבות קבלת החלטות מהירות. מדובר בהחלטה מודעת שנעשתה בכוון מכוון לנהוג בניגוד לחוק, כדי ל"חסוך" בזמן או בדרך, ותוך התעלמות מוחלטת מהסכנות הכרוכות בדבר. בנסיבות אלו יש להטיל על הרכב המשטרתי את מלוא האחריות לקרות התאונה.

לאור האמור אני מקבלת את שתי התביעות העיקריות. בת.א. 41830/08 ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לתובעת סך של 8953 ₪, צמוד מיום 12.08.08 (ראה הודעה משלימה מטעם התובעת מיום 24.05.10), בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מהסכום הפסוק בתוספת מע"מ.

בת.א. 46516/08 ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2 לתובע, סך של 13,750 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 12.08.08 (ראה נ/5), בתוספת אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מהסכום הפסוק בתוספת מע"מ.

התביעה שכנגד נדחית, ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: